روكسي باين
רוקסי פיין
ロキシー·パイネ
록시 페인

Scumak

source: coulurefreefr
Gros clin d’œil à César à travers les œuvres de Roxy Paine, artiste new-yorkais, qui réalise ses œuvres à l’aide de machines à dégoulinures.
Je ne résiste pas au plaisir de vous présenter ces toiles issues de son concept “Painting Manufacture Unit” qui suscite la discorde en produisant l’art à la chaîne sur machine !
.
.
.
.
.
.
.
source: allaboutjerusalem
פסל חדש של האמן רוקסי פיין יוצב במוזיאון ישראל
האמן מגיע להצבת פסלו בגן האמנות
רוקסי פיין, האמן האמריקאי החשוב (נולד 1966) יגיע למוזיאון ישראל בירושלים ביום ראשון, 23.1.11 כדי להציב את פסלו “התהפכות” בפאתי גן האמנות במוזיאון.
הפסל “התהפכות”, עשוי פלדת אל-חלד , מתנשא לגובה 13 מטרים ומתאר עץ הפוך –צמרתו נטועה באדמה ושורשיו מתנשאים אל-על. עם הצבתו בגן, יגיע הפסל כמעט עד לגובה בנייני המוזיאון לצדם הוא יוצג. הפסל הוא אחד מסדרה של האמן בשנים האחרונות וכמוהו הוצגו כבר במוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק, בכיכרות מרכזיים בעולם, בגלריות ידועות וביריד האמנות בבאזל .
הפסל נתרם למוזיאון ישראל לכבוד הפתיחה מחדש ביולי 2010 מידי ג’יל ו ג’יי ברנשטיין מניויורק באמצעות ידידי מוזיאון ישראל בארה”ב.
יצירה זו היא הראשונה בסדרה של פסלי עצים הפוכים הניצבים בשיווי משקל על ענפיהם כאשר שורשיהם פונים אל-על. היצירה נעשתה בעבודה ידנית ומורכבת מ-700 פיסות פלדה וצינורות פלדה המרותכים זה לזה. תהליך ביצוע היצירה המורכבת הוא רב משמעות עבור האמן שכן עבודתו עוקבת אחר עקרונות תעשייתיים ובניית יצירה אחת ממספר רב של מרכיבים.
עבודה זו היא דוגמא לתהליך בו החל בשנת 1999 ובה יצר פיין עצים מפלדה תוך כדי מחקר מעמיק על סוגי עצים שונים והבנת חוקי צמיחתם. באמצעות עבודותיו גדולות המימדים מתייחס פיין לנקודות המגע בין העולם האנושי לעולם הטבעי.
פסל אחר של האמן “שדה פטריות” אותו יצר בשנת 1997 מורכב ממאות פסלי פטריות זעירות ומצוי כבר באוספי מוזיאון ישראל והוצג בתערוכה “עשויים להפליא” לפני כשנתיים.
.
.
.
.
.
.
.
source: welcometocompany
What is this Goo? Roxy Paine
What are we looking at here? Some chewed bubble gum under some sort of magnifying glass? These are the works of Roxy Paine’s Auto Sculpture Maker. art historian Jonathan Fineburg wrote that “The beauty of the machine and the eccentricity of the results are also a paean to the romantic. Paine positions both his gardens and his machines at a fluid interface of man, nature, and science; they take the viewer to an intuitive experience of the liminal place at which scientists have arrived as they begin to redesign the human genome and connect living neurons with silicon chips.”