Fab Tree Hab

source: sanatme

«میچل یوآخیم»، پروفسوری از دانشگاه نیویورک، از نوعی طرح خانه درختی رونمایی کرده که کاملا از گیاهان زنده ساخته شده است. به گزارش سرویس علمی ایسنا، بر اساس طرح Fab Tree Hab، این خانه دارای سه ستون از تنه درخت است و شاخه‌های درختان نیز به عنوان دیوار رشد می‌کنند. در بخش بیرونی ساختمان، لایه‌ حفاظتی متراکمی از درختان مو وجود دارد که با کیسه‌های خاک و گیاهان در حال رشد ترکیب شده است. این سازه به گونه‌ای طراحی شده که تقریبا در هر مرحله از چرخه حیاتش به ساکنان خود مواد غذایی ارائه می‌دهد. باغ‌های آن و دیوارهای خارجی‌اش به طور مداوم مواد خوردنی را برای حیوانات و اشخاص فراهم می‌کنند. در بخش داخلی، ترکیب خاک رس و کاه، بنا را عایق کرده و رطوبت را مسدود می‌کند و لایه نهایی گل صاف نیز مانند گچ برای راحتی زیبایی ظاهری خانه به کار می‌رود. طرح حاضر دارای سه اتاق خواب، حمام، اتاق نشیمن باز و آشپزخانه است. درخت مزبور زیست‌بوم را به عنوان منبعی پایدار در آغوش گرفته و به آن آسیبی نمی‌رساند..
.
.
.
.
.
.
.
source: jeesoknet

Terreform One은 지구적 사회 및 환경의 변화에 따른 적응적 구조물 형태를 제안하는 곳으로 유명하다. 이 뉴욕의 스튜디오의 ‘Fab Tree Hub’ 제안은 살아 있는 프리파브 구조물로 인간이 집을 짓는 방식을 변화시킬 수 있는 제안일 수 있다. 이들은 나무가 자라 모습을 갖출 수 있는 자연적 주택을 꿈꾸고 있다.
.
.
.
.
.
.
.
source: photozhulong

Terreform one建筑设计公司以其适应性结构形式而著名，他们的设计理念适应了全球社会和环境的变化的需要。这家纽约的设计公司的“fab tree hab”提案就是一个鲜活的嫁接组合式结构。在人类的栖息地上，这一住宅设想取代了过时的建筑设计方案。Terreform one设想的是一个不断生长的住宅，这些本地生长的树木，一旦长到一定规模，在树干的根部通过采用预制的承重支架就可以嫁接出一个生活居住的结构。神奇的树屋符合人类和生态环境共生的理念。
.
.
.
.
.
.
.
source: impressmagazinhu

A „Fab Tree Hab” házak egy őshonos élő fa ökoszisztémáját integráló öko otthonok.
A 100 százalékosan természetes anyagokból készített építmény szervesen kapcsolódik egy őshonos, élő fához, és egyfajta szimbiotikus kapcsolatot létesítve, tökéletesen és zavartalanul beépül a természet ökoszisztémájába.

Két építész, Mitchell Joachim és Javier Arbona tervezték ezeket a kétszintes energiatakarékos passzív házakat. A „Fab Tree Hab” a legmodernebb technológiák alkalmazásával épül, egyszerre modern és teljes mértékben környezetbarát.

A „Fab Tree Hab” házak teljesen új megoldást nyújtanak a természet erőforrásainak felhasználására úgy, hogy az ember és a természet szimbiotikus egységet alkotva, zavartalanul létezhessen egymás mellett”, írták a tervezők.

“Az élő házszerkezet tulajdonképpen a fából nő ki. A fa gyökerei ráépülnek az előre gyártott, újrahasznosítható állványra, mely később elbomlik. Ezáltal olyan otthonokat teremtünk, melyek teljes mértékben beilleszkednek az ökológiai közösségbe.”

A ház belső falai agyagból és gipszből épülnek, míg a külső szerkezetet a fa gyökerei és a növények alkotják. A faágak élő boltíveket alkotnak, benövik a falakat és a tetőt. A tervek még további fejlesztést igényelnek, de a koncepció egy érdekes ötlet az ember és természet szimbiotikus együttélésére.
.
.
.
.
.
.
.
source: archinode

This home concept is intended to replace the outdated design solutions at Habitat for Humanity. We propose a
method to grow homes from native trees. A living structure is grafted into shape with prefabricated Computer
Numeric Controlled (CNC) reusable scaffolds. Therefore, we enable dwellings to be fully integrated into an
ecological community.
.
.
.
.
.
.
.
source: bdonlinecouk

Fab Tree Hab is a home concept grown from native trees.

The brainchild of the Human Ecology team at the Massachusetts Institute of Technology, and conceived by Mitchell Joachim, Lara Greden, and Javier Arbona, it takes a holistic and long-term view of the possibility of growing homes from trees.

The concept uses prefabricated Computer Numeric Controlled reusable scaffolds to graft the living structure into shape.

Trees are then woven to create the load-bearing structure. According to the designers, trees with a natural affinity for self-grafting (eg. Elm, Live Oak and Dogwood) are ideal for walls and roofs as they are able to grow a continuous lattice frame.
.
.
.
.
.
.
.
source: greenmeit

Dimenticate le “solite” case sugli alberi. E se l’architettura umana potesse fondersi con il mondo circostante, diventando una parte della natura stessa? Lo studio di architettura Terreform One immagina proprio questo scenario con Fab Tree Hab, una casa prefabbricata che si innesta direttamente in un albero, alla base del suo tronco.

Non è una casa “sull’albero”, ma “nell’albero” e “dell’albero”. La struttura immaginata da Mitchell Joachim, Lara Greden e Javier Arbona, servendosi di ponteggi 100% organici, darebbe vita a una vera e propria casa “vivente”, che cresce con gli alberi autoctoni da cui ha origine, in modo che possa adattarsi al suo ecosistema in una sorta di rapporto simbiotico.

“Qui le tradizionali teorie antropocentriche vengono ribaltate e la vita umana si confonde con i confini della terra”, scrivono i progettisti. “Noi proponiamo un metodo per crescere case da alberi autoctoni. Una struttura vivente che si innesta con ponteggi prefabbricati riutilizzabili. Pertanto, permettiamo alle abitazioni di essere pienamente integrate in una comunità ecologica”.
Fab Tree Hab non solo offre una soluzione abitativa a contatto diretto con la natura, ma apporta anche un contributo efficace all’ecosistema in cui essa viene inserita, grazie alla rimozione responsabile degli impatti umani e al coinvolgimento degli abitanti nella produzione arborea.

Per ora si tratta solo di un progetto, ma sarebbe davvero interessante poter vedere realizzata questa innovativa struttura, pronta a rivoluzionare il nostro modo di concepire la natura e il nostro modo di vivere.
.
.
.
.
.
.
.
source: netnana10coil

הארכיטקט מיטשל יואכים חוזר ומצביע על כך שההצעות העתידניות שלו מבוססות תמיד על טכנולוגיות קיימות. אין כל פלא בכך שהוא מרגיש את הצורך להגיד את זה. חישבו על כמה מהרעיונות שלו: בני אדם עם תיקי גב-סילוניים מתחברים יחד לנחילים, בתים הצומחים על עצים חיים, ספינות אוויר בגובה נמוך שמטיילות ברחבי העיר ניו-יורק עם כסאות תלויים תחתיהן כדי שהולכי רגל יוכלו לקפוץ עליהן ומהן, מכונות דמויות WALL-E שיוצרות בניינים וגשרים מפסולת ממוחזרת.

עבור יואכים, פרופסור לארכיטקטורה בן 39 באוניברסיטת ניו-יורק, המתהדר בתארי בוגר מ-MIT, הרווארד וקולומביה, הקונספטים האלה הם לא דמיון הוליוודי אלא תוכניות שיכולות להתממש כבר היום. קחו למשל את הקונספט שלו למכונות הבונות מפסולת, להן הוא קורא Rapid Re(f)use (בנייה מחדש מהירה/בשימוש חוזר). במקום קוביות של קרטון, פלסטיק או פלדה אותן מייצרים כיום מערמות מחזור, היו הרובוטים של יואכים טוחנים ודוחסים פסולת לקורות, לעמודים בצורת צלב או אפילו לרכיבי ריהוט. המבנים היו נלחצים או מומסים לצורה הדרושה או נעטפים ברצועות ברזל, בתהליכים הנהוגים גם כיום במפעלי מחזור. הדבר היחיד שהיה משתנה הוא הצורה – כמו החלפת תבנית של פלסטלינה, אבל בקנה מידה תעשייתי. “יכולנו לעשות את זה כבר אתמול”, מתעקש יואכים.

החזון שלו נכלל תחת דגל ה-Terreform ONE, קולקטיב עיצוב ותכנון שלא למטרות רווח שיואכים ייסד עם שותפים נוספים, כדי לפתח תכנון עירוני יעיל ומשולב לחלוטין. אם אותם בני אדם המתכננים את הכבישים היו מתכננים גם מכוניות, הוא אומר, ואותם אלה שיוצרים את הפרברים היו מתכננים גם דרכים להאכיל ולשנע תושבים, היו הערים שלנו הופכות ליותר בריאות וידידותיות .

הקבוצה מדמיינת כיצד ערים עתידיות תוכלנה לשרת בצורה הטובה ביותר את התושבים שלהן בקנה מידה גדול, ואז מבצעת ניסויים בקנה מידה קטן עם חומרים ותוכניות שהיו נדרשים כדי להפוך את הרעיון למציאות. למטרה הזאת, מארחת Terreform ONE את TerreFarm, ההתכנסות השנתית של הארכיטקטים והמדענים שמפתחים טכניקות חדשות לחקלאות עירונית. במשך כמה שבועות במהלך הקיץ, תהפוך TerreFarm גג של בית בברוקלין למשטח ניסוי לשיטות גידול מודולאריות, תוכניות לניצול מקסימלי של אור שמש, ותערובות אדמה אולטרה-קלות ההכרחיות לגינות גג. הם גם יבנו מקטעי קיר מלאים מה-Fab Tree Hab של יואכים, הרעיון שלו ליצירת בתים “חיים” באמצעות שתילת עצים וגידולם באתר הבנייה בצורה שיהפכו לפיגומים.

התוכניות האחרות של יואכים נוטות להתמקד בתנועה, כיוון שתחבורה מעצבת ומעוצבת על ידי תכנון עירוני. בחזון שלו, יוחלפו רכבים פרטיים במערכות שיתוף רכבים שפועלות כמו עגלות מזוודות בנמל תעופה. שלמו, היכנסו אל תוך מכונית חכמה שמתקשרת עם הרשת העירונית, נהגו ליעד שלכם, והשאירו את הרכב שם. המכוניות יהיו רכות וקפיציות מבחוץ, בעלות כריות הגנתיות מתנפחות ורדיד שקוף, אשר יאפשרו להן להתנגש זו עם זו בעודן נעות בלהקות. “זמנן של קופסאות המתכת החדות פשוט חלף”, אומר יואכים. “אנחנו מתכננים מכוניות על פי העיקרון שאף אחד לא ימות שוב בתאונת דרכים”.

ספינות האוויר של יואכים ינועו כמו קרונות של רכבות חשמליות. המסלולים שלהן יקבעו על ידי כבלי רכבל, והן יצופו במהירות איטית שתאפשר להולכי רגל לקפוץ על כיסאות תלויים באוויר ומהם. אבל בשונה מקרון חשמלית, ספינות האוויר תוכלנה גם לחצות נהרות, ערוצים ומאפיינים גיאוגרפיים אחרים בלי גשרים.

מנועי הגב הסילוניים שלו אינם אותן חגורות רקטות רטרו-עתידניות משנות ה-60′, אלא יותר כמו מנועי הגב הסילוניים בעלי המדחפים הצינוריים, כמו אלה המתוכננים לצאת למכירה בהמשך השנה על ידי חברת Martin Aircraft. לצורך נסיעות יומיות יעילות, יגררו מנועי הגב הסילוניים של יואכים – שיהיו רכים וגמישים כמו המכוניות שלו -בלהקות על ידי מטוס או ספינות אוויר. “התנגש וגלוש”, כפי שיואכים מתאר את זה. משם, אינדיבידואלים יוכלו להתנתק, להתניע, ולטוס בבטחה לבתיהם או למשרדיהם – כמו רכבות תחתיות בשמיים. “מעטים האנשים שבעוד עשרים שנה לא ירצו לנוע באמצעות מנועי הגב הסילוניים “, הוא אומר. “לכן כארכיטקט, אני אחראי לחשוב מה תהיה ההשלכה של מנועי הגב הסילוניים הללו על העיר העתידית”.

הנכונות של יואכים לוותר עם פרויקטים מסחריים יוקרתיים בשביל לנהל ארגון שלא למטרות רווח המוקדש לעתיד דמיוני בתקופה שסביר להניח שהוא אפילו כבר לא יהיה כאן כדי לחוות, אומרים עמיתיו, הוא בדיוק הדבר שהופך אותו לחיוני כל כך. “במציאות העכשווית, ערים נבנות בשלבים על ידי אינטרסים של נדל”ן”, אומר ריצ’ארד סומר, דיקן המחלקה לארכיטקטורה באוניברסיטת טורונטו. “הדבר החשוב בעבודתו של מיטשל הוא שהוא פועל מתוך חזון”.

החזון פונה 150 שנה קדימה ומתכנן כיצד יצטרכו לתפעל ערים בתוך הסביבה אם האנושות תשרוד עד אז. אפילו אם הטכנולוגיות קיימות היום, אומר יואכים, אף אחד לא יכול לשנות את העיר מחר. “מהרגע בו שמענו על טלפונים סלולאריים, לקח כשבע שנים עד שהתחלנו לוותר על הטלפון הקווי”, הוא אומר. “לקח כ-15 שנים לפני שיכולת לרכוש רכב היבריד בכל סוכנות רכב. לוקח כ-40 שנה לייצר שינוי מהותי בדרך שבה בונים בניינים. לגבי ערים שלמות? מדובר ב-100, 150 שנים”.

בינתיים, עסוק יואכים בייצור הדברים שיביאו אותנו לשם, בין אם מדובר בגידול קירות חיים, שתילת חסה אורגנית על גגות עירוניים, או בלוודא שכשהנכדים שלכם יהיו מוכנים למנועי הגב הסילוניים הראשונים שלהם, יהיו הערים שלהם מוכנות גם כן.