melanie gilligan
popular unrest
תסיסה פופולרית, היא דרמה מרובת פרקים המתרחשת בעתיד בדומה להווה. אולם כאן, כל עסקאות החליפין והאינטראקציות החברתיות מפוקחות על ידי מערכת הנקראת ‘הרוח’. פריחה של רציחות בלתי מוסברות פרצה ברחבי העולם. לעתים קרובות הם מתרחשים בפומבי, אך עדים לעולם אינם רואים תוקף. באופן מסתורי באותה מידה, קבוצות של אנשים לא קשורים מתקבצים לפתע בכל מקום, צוברים חברים חדשים במהירות. ללא הסבר, הם מרגישים תחושה עמוקה ומתמשכת של חיבור זה לזה.
הסרט חוקר עולם שבו העצמי מצטמצם לביולוגיה פיזיקלית, כפוף ישירות לצרכי ההון. בתי מלון מציעים משרתים מחממים מיטה בכל חדר, אנשים נקנסים על כך שלא מונעים מחלה צפויה, שמירה על משקל מזון אוכלים את המעכל מבפנים ומובטלים מחזירים את חובם לחברה באנרגיה פיזית. אם מצד אחד זה מרמז על שליטה מוחלטת של החיים על ידי ערך חליפין, האם הקבוצות מציעות מוצא?
צולם בלונדון עם צוות של שנים עשר שחקנים ראשיים, צורת הסרט שואבת בחלקה השראה מ”אימת הגוף” של דיוויד קרוננברג ומדרמות הטלוויזיה האמריקאיות CSI, Dexter and Bones, שבהן המציאות נתפסת דרך פורנזיה פורנוגרפית של תופעות אמפיריות וקרביות. כמו בעבודות הווידיאו האחרונות של גיליגן, המבנה האפיזודי של הסרט מקבל את הראייה שלו מהטלוויזיה ומהיכולת של המדיום להפיץ את קו העלילה שלו בשלבים.
ANGELO MUSCO
安杰洛玛斯柯
アンジェロムスコ
tehom
אנג’לו מוסקו, 1973, איטליה, מצלם תצלומים גדולים מהחיים המורכבים ממספר אינספור של גופות. מכיוון שהתצלומים מורכבים מתמונות רבות, הם חדים מאוד ומזמינים את הצופה לצאת למסע גילוי. בסדרה שלו טהום, שפירושה בעברית; העמוק, וביוונית פירושו תהום, הוא יצר עולם תת-ימי בלתי נראה ומסתורי בו הוא משחק עם המציאות. אחד התצלומים נקרא הדל על שם האזור ההדופלגי כלומר התעלות העמוקות ביותר של האוקיינוס. במציאות אזור זה נמצא בעומק של 6000 מטר, אך יש עדיין חיים באזורים הקשים הללו. בתור האנשים בדמותו, החיים בעומק זה חסרים כל פיגמנטציה שכן צבע הוא חסר תועלת בסביבה ללא אור.