JENNIFER STEINKAMP
Silence Dogood, הידוע גם בשם מזרקות חורף
הכותרת של יצירת האמנות הזו מגיעה משם העט הראשון של בנג’מין פרנקלין, שבו השתמש כשהעמיד פנים שהוא אישה שכותבת לעורך, שהיה אחיו המוציא לאור של העיתון. יצירת האמנות עצמה נוצרה בהשראת תורת החשמל של פרנקלין, שבה הוא אפיין את החשמל כנוזל יחיד הזורם בין מטענים חיוביים לשליליים. פרנקלין גם גילה שברק בעננים זהה לחשמל הסטטי. התגליות החשובות הללו יצרו שינוי פרדיגמה עצום עבור המדע והתרבות. האנימציה מפרשת בצורה פנטסטית את היווצרות החשמל בענן. בתוך ענן רעמים יש אינספור כתמי אבק קרח צפים ומתנגשים זה בזה. ההתנגשויות שלהם בונות מטען חשמלי שזמן נוסף ממלא את כל הענן. החלקיקים המפוסלים והמצוירים ביד דומים לציורי מערות שלפני התרבות, מה שמרמז על תיאוריית בריאה קדמונית מסוימת. הברק גם משורטט ביד באותה רמת עדינות. הקרח המימי של החלקיקים מזכיר את הרעיון של מזרקה קפואה.
DAMIEN JALET
הַחלָקָה
דמיאן ג’לט יצר את “Skid” (2017) עבור להקת המחול של גטבורג, תוך שהוא דחף את חקר הקשר האינטנסיבי והאינטימי יותר של הגוף לכוח הכבידה. הרקדנים הופיעו במשך 40 דקות על במה משופעת ב-34 מעלות של 40 מ”ר. יחד עם הרקדן איימיליוס ארפוגלו וחברים נוספים בלהקה, הם פיתחו אלפבית של אפשרויות פיזיות חדשות, שליטה והתמסרות מתחלפות, של האצות והילוך איטי, לביצוע לבד או עם בני זוג.
LING LI TSENG
מפגש ערפל
Mist Encounter הוא ביתן קיץ שניצב ברחבה החיצונית הגדולה מול מוזיאון טאיפיי לאמנות. השמש והבריזה הקיצית ייסחפו פנימה ויחיו את מבנה הפיגום והרשת. ערפל לא ברור יעלה מהכיכר החיצונית וימשוך את המבקרים להתקרב. כשהמבקרים הולכים מהכיכר החיצונית אל הפנימית, הם יעטפו בהדרגה בערפל, ודברים יופיעו ויעלמו כשהערפל לסירוגין נעשה כבד וקל יותר. האפקט יהיה דומה לחוויה של מעבר בערפל כבד ביער קסום.
Alicja Kwade
ב- WeltenLinie, 2020 מאת Alicja Kwade, שום דבר אינו מה שהוא נראה. עבודה זו מתפתחת כחוויה ולא כמיצב סטטי ומתעוררת לחיים דרך תנועת הצופה. על ידי שימוש במראות דו-צדדיות וחפצים מזווגים ממוקמים בקפידה, המיצב של קוואד יוצר אשליה של טרנספורמציות חומריות פתאומיות ומפתיעות. ככל שמבקרים נעים בתוך מבנה הפלדה, הדרך שבה אובייקטים מובנים בחלל משתנה באופן דרסטי בהתאם לפרספקטיבה. עבודתו של קוואד חוקרת מושגים של מרחב, זמן, מדע ופילוסופיה. בתרגול שלה המשתרע על מגוון רחב של מדיה, היא מטיל ספק במבני המציאות ומשקפת הרגלים תפיסתיים בחיי היומיום.
Simon Stimberg
קלילות רחצה
רחצה בקלילות הוא מיצב אור וקול אינטראקטיבי שנראה כאילו הוא מונפש על ידי ישות נחיל המנסה לחקור את עולמה הפנימי ולתקשר עם החוץ. הוא מורכב מ-52 נורות חוט נימה, הוא מדמיין את תנועתו של נחיל חלקיקים המונע על ידי נוכחותו של הצופה ומקנאה פנימית שלו. המבקרים יכולים לקיים אינטראקציה עם המיצב על ידי תנועה מולו כאשר תנועתם מלווה את הנחיל ובכך מתורגמת לאור וקול – גלויים בתוך מקבץ הנורות ונשמעים דרך רמקולים או אוזניות בקרבת מקום.
LUCYANDBART
露西·麦克雷和巴特·赫斯
Люси Мак Рае и Барт Хесс
לוסי ובארט (LucyAndBart), משתפים פעולה החל מ-2007. היא, Lucy McRae, רקדנית בלט אוסטרלית במקור, והוא, Bart Hess, מעצב הולנדי. יחד הם יוצרים פיסול / ביגוד אנתרופומורפי. הם מצלמים את עצמם עטופים בחומרים יומיומיים – קרטון, קצף, נייר, בלונים – כמעיין פסלים חיים או דוגמנים של אופנה אוונגרדית במיוחד. משהו בין אמנות גוף לעיצוב אופנה, בין גידולים ופציעות ללוק אופנתי, סטרילי ואלגנטי. והרי אלגנטיות אנחנו אוהבים…
TARA KEENS DOUGLAS
האופנאית הנודעת קו קו שאנל אמרה פעם, שההבדל בין אופנה לארכיטקטורה, הוא בפרופורציות.
Tara Keens-Douglas סיימה עתה את לימודי הארכיטקטורה באוניברסיטה של אונטריו קנדה ובעבודת הגמר שלה Ecstatic Spaces, היא חוקרת את הקשר בין תלבושות הקרנבל בארץ מולדתה טרינידד, לארכיטקטורה אישית. באמצעות מבני לבוש מנייר לבן העוטים נשים, היא ממחישה כי התלבושות הגרוטסקיות של הקרנבל יוצרות הגזמה וסובלימציה, הן מהוות כלי תקשורת בין הגוף לחלל, הן דרך לביטוי עצמי, הן רוויות הומור, לועגות לרצינות של העולם הפוליטי שמנהל את חיינו והן חוצות מעמדות. התלבושת היא אם כך הארכיטקטורה של הגוף, מעצימה את הגוף ונותנת לו פרופורציות שאין לו ועושה לו אידיאליזציה. התלבושות גם מעניקות זהות לקהילה, ומאפשרות לנו לצאת מתוך גופנו ולהתחבר למשהו רחב יותר, לאקסטזה של הפסטיבל שמסביב.
DAVID BLAZQUEZ
Дэвид Blazquez
Human Forniture
הצלם דיוויד בלסקז, בן 32, חוקר את הגוף האנושי בדרך חדשה. הוא מעלה את הרעיון של “ריהוט אנושי” שהוא מאוד מקורי, מערבב אותו עם הרעיון של דיוקנאות עצמיים (כי דיוויד בלסקז עצמו מופיע בתמונות), עירום וטכניקת השחור-לבן. כתוצאה מכך אנו יכולים לראות רהיטים רגילים רבים מהבית שלנו (קרש גיהוץ, שולחן ארוחת ערב) המוצגים בצורה “אנושית” יוצאת דופן. אוסף זה של תמונות “רהיטים אנושיים” היו תערוכת היחיד הראשונה של דיוויד בלסקז בסביליה בגלריה אל פורמטה. כדאי לצפות בתפיסת הצילום שלו גם בעתיד הקרוב, מי יודע עם איזה סוג של רעיונות הוא יכול להגיע.
NICK KNIGHT
ニックナイト
НИК НАЙТ
ניק נייט
닉 나이트
ניק נייט הוא אמן אנגלי נהדר, כמעט הגורו של תקשורת עכשווית. לא הכרתי אותו לפני שראיתי את התוכנית האחרונה של אלכסנדר מקווין שכותרתה האטלס של אפלטון. אחרי שחקרתי קצת, גיליתי שאני היוצר של מספר עצום של תמונות, שאני מכיר ונראה כמעט על ידי כולנו.
STERLING CRISPIN
Charon
אנחנו בפתחה של מהפכת רובוטיקה, שכבר החלה לשנות את נוף הייצור, הסיור, הניתוחים והלוחמה המודרנית. אבל מה עם נפש האדם?
כארון הוא התגלמות פיזית של המתח בין בני אדם, סוכנים אוטונומיים רובוטיים, והמודלים הווירטואליים שעליהם מסתמכים הסוכנים הללו כדי להבין את העולם. אובייקט נוצר ממסלול הטיסה של quadcopter אוטונומי בזמן שהוא יצר איתי אינטראקציה במעבדת מעקב תנועה. כוחות פיזיים וירטואליים כאחד הפעילו את השפעתם על המל”ט, ויצרו חציית גבול דו-כיוונית בין מודל העולם הפנימי של המל”ט, לבין הסביבה הפיזית החיצונית שלו. צורה זו יכולה להיחשב כצל של חציית גבול זו, הניזונה מהחילופין המורכב בין אדם בעל חושים לצורת פרוטו-חיים רובוטית.
כארון הוא איש המעבורת על גדת הנהר, המתווך בין העולם הפיזי לעולם התחתון. במיתולוגיה היוונית כרון נולד מארבוס (חושך) וניקס (לילה) שהיו שניים מחמשת היצורים הקדמוניים הראשונים שנוצרו על ידי מקור כל הקיום, כאוס. שמו של כרון בא מהמילה היוונית צ’רופוס, “מבט חד”. המל”ט מקבל באופן אלחוטי את הראייה והמחשבות שלו ממערך של מצלמות ומחשבים הפועלים כהרחבה של הווייתו. המעבדה, כאשר היא נחשבת כמערכת שלמה, דומה לפונקציות הביולוגיות של יצור חי. מערכת זו היא הדגל של אורגניזם גלובלי שרק מתחיל להתעורר.
HUANG YONG PING
هوانغ يونغ بينغ
黄永砯
הואנג יונג פינג
황 용 핑
HUANG YONG PING
هوانغ يونغ بينغ
黄永砯
הואנג יונג פינג
황 용 핑
Leviathanation
Installationskunst mit dem Titel “Leviathanation” des 56-jährigen Künstlers Huang Yong Ping in Peking. Huang Yong Ping wurde in China geboren und ist heute französischer Staatsbürger. Der Name Leviathan stammt von einem monströsen Meerestier aus der alten Mythologie. Dies geschieht mit einer U-Bahn mit dem Kopf eines riesigen Fisches aus Glasfaser. Es gibt viele Stofftierköpfe auf dem Fisch. Ein Großteil seiner Arbeit beschäftigt sich mit der Dynamik der Macht.
ANGELO MUSCO
安杰洛玛斯柯
アンジェロムスコ
tehom
אנג’לו מוסקו, 1973, איטליה, מצלם תצלומים גדולים מהחיים המורכבים ממספר אינספור של גופות. מכיוון שהתצלומים מורכבים מתמונות רבות, הם חדים מאוד ומזמינים את הצופה לצאת למסע גילוי. בסדרה שלו טהום, שפירושה בעברית; העמוק, וביוונית פירושו תהום, הוא יצר עולם תת-ימי בלתי נראה ומסתורי בו הוא משחק עם המציאות. אחד התצלומים נקרא הדל על שם האזור ההדופלגי כלומר התעלות העמוקות ביותר של האוקיינוס. במציאות אזור זה נמצא בעומק של 6000 מטר, אך יש עדיין חיים באזורים הקשים הללו. בתור האנשים בדמותו, החיים בעומק זה חסרים כל פיגמנטציה שכן צבע הוא חסר תועלת בסביבה ללא אור.