ASSOCREATION

פינג פונג סולארי
File Festival
Solar Pink Pong” הוא הכלאה של משחקי רחוב ווידאו. שחקני המשחק הזה יכולים לקיים אינטראקציה עם השתקפות אור שמש ורודה מונפשת ברחוב באמצעות גופם והצללים שלהם. המכשיר שמאפשר את המשחק הזה יכול להיות מותקן על עמודי שירות או דפנות בניין.

ZAHA HADID ARCHITECTS

כסא קשת
Bow היא התוצאה האחרונה של המחקר הנרחב והמתמשך ש-ZHA מבצעת בתחומי הדפסת תלת-ממד וניסויים בחומרים. הכיסא משלב עיצוב וטהור המבוסס על תהליכי אופטימיזציה מבניים המצויים בדרך כלל בטבע, עם חומרים חדשניים ושיטות ייצור מתקדמות ביותר. הדפוס והשיפוע הצבעוני מתאחדים בהגדרה מחדש של היחס המרחבי המסורתי בין הרהיטים לתפאורה שלו.

JENNIFER STEINKAMP

Silence Dogood, הידוע גם בשם מזרקות חורף

הכותרת של יצירת האמנות הזו מגיעה משם העט הראשון של בנג’מין פרנקלין, שבו השתמש כשהעמיד פנים שהוא אישה שכותבת לעורך, שהיה אחיו המוציא לאור של העיתון. יצירת האמנות עצמה נוצרה בהשראת תורת החשמל של פרנקלין, שבה הוא אפיין את החשמל כנוזל יחיד הזורם בין מטענים חיוביים לשליליים. פרנקלין גם גילה שברק בעננים זהה לחשמל הסטטי. התגליות החשובות הללו יצרו שינוי פרדיגמה עצום עבור המדע והתרבות. האנימציה מפרשת בצורה פנטסטית את היווצרות החשמל בענן. בתוך ענן רעמים יש אינספור כתמי אבק קרח צפים ומתנגשים זה בזה. ההתנגשויות שלהם בונות מטען חשמלי שזמן נוסף ממלא את כל הענן. החלקיקים המפוסלים והמצוירים ביד דומים לציורי מערות שלפני התרבות, מה שמרמז על תיאוריית בריאה קדמונית מסוימת. הברק גם משורטט ביד באותה רמת עדינות. הקרח המימי של החלקיקים מזכיר את הרעיון של מזרקה קפואה.

CARSTEN NICOLAI

תצוגה חד-פעמית
עבודתו החדשה והמבריקה של קרסטן ניקולאי בוחנת את הרעיון של שפה אוניברסלית והיא מוצגת כעת במוזיאון ד’ארט עכשווי של מונטריאול עד ה-17 ביוני. הנה הצצה לאחד מ-24 המודולים המרכיבים את המכלול. יצירה אודיו-ויזואלית זו היא ארכיטיפית לפרקטיקה האמנותית של ניקולאי המשלבת מחקרים בקוגניציה, מערכות ארגון עצמי, צליל כתופעה פיזיקלית ומבני לולאות המבוססים לרוב על מודלים מתמטיים וקיברנטיים.

DAMIEN JALET

הַחלָקָה
דמיאן ג’לט יצר את “Skid” (2017) עבור להקת המחול של גטבורג, תוך שהוא דחף את חקר הקשר האינטנסיבי והאינטימי יותר של הגוף לכוח הכבידה. הרקדנים הופיעו במשך 40 דקות על במה משופעת ב-34 מעלות של 40 מ”ר. יחד עם הרקדן איימיליוס ארפוגלו וחברים נוספים בלהקה, הם פיתחו אלפבית של אפשרויות פיזיות חדשות, שליטה והתמסרות מתחלפות, של האצות והילוך איטי, לביצוע לבד או עם בני זוג.

TOMÁS SARACENO

אַריָה
התערוכה “אריה” של תומאס סרסינו נפרשת דרך חללי התצוגה של Fondazione Palazzo Strozzi, בתגובה להקשר ההיסטורי, מהחצר ועד לאולמות התצוגה של הבניין. היצירות המוצגות יוצרות דיאלוג מקורי בין עכשווי לרנסנס, ועם ההיסטוריה התרבותית והמדעית של פירנצה. סרסינו יוצר מיצבים סוחפים וחוויות השתתפותיות כדי לחקור דרכים חדשות להתחבר עם תופעות לא אנושיות, כגון עכבישים, חלקיקי אבק וצמחים. העיסוק הרב-תחומי והחזון שלו חובק אמנות, חיי חברה ומדעים.

Simon Stimberg

קלילות רחצה
רחצה בקלילות הוא מיצב אור וקול אינטראקטיבי שנראה כאילו הוא מונפש על ידי ישות נחיל המנסה לחקור את עולמה הפנימי ולתקשר עם החוץ. הוא מורכב מ-52 נורות חוט נימה, הוא מדמיין את תנועתו של נחיל חלקיקים המונע על ידי נוכחותו של הצופה ומקנאה פנימית שלו. המבקרים יכולים לקיים אינטראקציה עם המיצב על ידי תנועה מולו כאשר תנועתם מלווה את הנחיל ובכך מתורגמת לאור וקול – גלויים בתוך מקבץ הנורות ונשמעים דרך רמקולים או אוזניות בקרבת מקום.

TARA KEENS DOUGLAS

האופנאית הנודעת קו קו שאנל אמרה פעם, שההבדל בין אופנה לארכיטקטורה, הוא בפרופורציות.
Tara Keens-Douglas סיימה עתה את לימודי הארכיטקטורה באוניברסיטה של אונטריו קנדה ובעבודת הגמר שלה Ecstatic Spaces, היא חוקרת את הקשר בין תלבושות הקרנבל בארץ מולדתה טרינידד, לארכיטקטורה אישית. באמצעות מבני לבוש מנייר לבן העוטים נשים, היא ממחישה כי התלבושות הגרוטסקיות של הקרנבל יוצרות הגזמה וסובלימציה, הן מהוות כלי תקשורת בין הגוף לחלל, הן דרך לביטוי עצמי, הן רוויות הומור, לועגות לרצינות של העולם הפוליטי שמנהל את חיינו והן חוצות מעמדות. התלבושת היא אם כך הארכיטקטורה של הגוף, מעצימה את הגוף ונותנת לו פרופורציות שאין לו ועושה לו אידיאליזציה. התלבושות גם מעניקות זהות לקהילה, ומאפשרות לנו לצאת מתוך גופנו ולהתחבר למשהו רחב יותר, לאקסטזה של הפסטיבל שמסביב.

Dan Flavin

ללא כותרת

דן פלבין היה אמן אמריקאי וחלוץ המינימליזם, שנודע בעיקר בזכות התקנותיו הראשונות של גופי תאורה. הפסלים המוארים שלו מציעים חקירה צורנית וקונספטואלית קפדנית של חלל ואור, ובו האמן סידר נורות פלורסנט מסחריות לקומפוזיציות גיאומטריות שונות. “אני אוהב אמנות כמו מחשבה טוב יותר מאשר אמנות כמו עבודה”, אמר פעם. “תמיד שמרתי על זה. חשוב לי שלא אלכלך את הידיים שלי. זה לא בגלל שאני עצלן אינסטינקטיבית. זו הצהרה: אמנות היא מחשבה. “

ARIANA PAGE RUSSELL

Ариана Пейдж Расселл
阿丽亚娜页罗素
ראסל עמוד אריאנה
アリアナページラッセル
아리아나 페이지 러셀
A body is an index of passing time. Skin protects us as it shows shifting bones, bruising, muscles loosening and tightening, and freckles and wrinkles forming. I think of this as a transient fashion of skin, including the revealing way a blush decorates one’s cheek, freckles form constellations on an arm, or hair creates sheen on skin’s matte surface

DAVID BLAZQUEZ

Дэвид Blazquez
Human Forniture
הצלם דיוויד בלסקז, בן 32, חוקר את הגוף האנושי בדרך חדשה. הוא מעלה את הרעיון של “ריהוט אנושי” שהוא מאוד מקורי, מערבב אותו עם הרעיון של דיוקנאות עצמיים (כי דיוויד בלסקז עצמו מופיע בתמונות), עירום וטכניקת השחור-לבן. כתוצאה מכך אנו יכולים לראות רהיטים רגילים רבים מהבית שלנו (קרש גיהוץ, שולחן ארוחת ערב) המוצגים בצורה “אנושית” יוצאת דופן. אוסף זה של תמונות “רהיטים אנושיים” היו תערוכת היחיד הראשונה של דיוויד בלסקז בסביליה בגלריה אל פורמטה. כדאי לצפות בתפיסת הצילום שלו גם בעתיד הקרוב, מי יודע עם איזה סוג של רעיונות הוא יכול להגיע.

ARIANA PAGE RUSSELL

АРИАНА ПЕЙДЖ РАССЕЛЛ
阿丽亚娜页罗素
ראסל עמוד אריאנה
アリアナページラッセル
아리아나 페이지 러셀

ariana russell

АРИАНА ПЕЙДЖ РАССЕЛЛ
阿丽亚娜页罗素
ראסל עמוד אריאנה
アリアナページラッセル
아리아나 페이지 러셀

ARIANA PAGE RUSSELL

АРИАНА ПЕЙДЖ РАССЕЛЛ
阿丽亚娜页罗素
ראסל עמוד אריאנה
アリアナページラッセル
아리아나 페이지 러셀

melanie gilligan

popular unrest
תסיסה פופולרית, היא דרמה מרובת פרקים המתרחשת בעתיד בדומה להווה. אולם כאן, כל עסקאות החליפין והאינטראקציות החברתיות מפוקחות על ידי מערכת הנקראת ‘הרוח’. פריחה של רציחות בלתי מוסברות פרצה ברחבי העולם. לעתים קרובות הם מתרחשים בפומבי, אך עדים לעולם אינם רואים תוקף. באופן מסתורי באותה מידה, קבוצות של אנשים לא קשורים מתקבצים לפתע בכל מקום, צוברים חברים חדשים במהירות. ללא הסבר, הם מרגישים תחושה עמוקה ומתמשכת של חיבור זה לזה.

הסרט חוקר עולם שבו העצמי מצטמצם לביולוגיה פיזיקלית, כפוף ישירות לצרכי ההון. בתי מלון מציעים משרתים מחממים מיטה בכל חדר, אנשים נקנסים על כך שלא מונעים מחלה צפויה, שמירה על משקל מזון אוכלים את המעכל מבפנים ומובטלים מחזירים את חובם לחברה באנרגיה פיזית. אם מצד אחד זה מרמז על שליטה מוחלטת של החיים על ידי ערך חליפין, האם הקבוצות מציעות מוצא?

צולם בלונדון עם צוות של שנים עשר שחקנים ראשיים, צורת הסרט שואבת בחלקה השראה מ”אימת הגוף” של דיוויד קרוננברג ומדרמות הטלוויזיה האמריקאיות CSI, Dexter and Bones, שבהן המציאות נתפסת דרך פורנזיה פורנוגרפית של תופעות אמפיריות וקרביות. כמו בעבודות הווידיאו האחרונות של גיליגן, המבנה האפיזודי של הסרט מקבל את הראייה שלו מהטלוויזיה ומהיכולת של המדיום להפיץ את קו העלילה שלו בשלבים.

STERLING CRISPIN

Charon
אנחנו בפתחה של מהפכת רובוטיקה, שכבר החלה לשנות את נוף הייצור, הסיור, הניתוחים והלוחמה המודרנית. אבל מה עם נפש האדם?
כארון הוא התגלמות פיזית של המתח בין בני אדם, סוכנים אוטונומיים רובוטיים, והמודלים הווירטואליים שעליהם מסתמכים הסוכנים הללו כדי להבין את העולם. אובייקט נוצר ממסלול הטיסה של quadcopter אוטונומי בזמן שהוא יצר איתי אינטראקציה במעבדת מעקב תנועה. כוחות פיזיים וירטואליים כאחד הפעילו את השפעתם על המל”ט, ויצרו חציית גבול דו-כיוונית בין מודל העולם הפנימי של המל”ט, לבין הסביבה הפיזית החיצונית שלו. צורה זו יכולה להיחשב כצל של חציית גבול זו, הניזונה מהחילופין המורכב בין אדם בעל חושים לצורת פרוטו-חיים רובוטית.
כארון הוא איש המעבורת על גדת הנהר, המתווך בין העולם הפיזי לעולם התחתון. במיתולוגיה היוונית כרון נולד מארבוס (חושך) וניקס (לילה) שהיו שניים מחמשת היצורים הקדמוניים הראשונים שנוצרו על ידי מקור כל הקיום, כאוס. שמו של כרון בא מהמילה היוונית צ’רופוס, “מבט חד”. המל”ט מקבל באופן אלחוטי את הראייה והמחשבות שלו ממערך של מצלמות ומחשבים הפועלים כהרחבה של הווייתו. המעבדה, כאשר היא נחשבת כמערכת שלמה, דומה לפונקציות הביולוגיות של יצור חי. מערכת זו היא הדגל של אורגניזם גלובלי שרק מתחיל להתעורר.

ARIANA PAGE RUSSELL

Ариана Пейдж Расселл
阿丽亚娜页罗素
ראסל עמוד אריאנה
アリアナページラッセル
아리아나 페이지 러셀
capricious

ARIANA PAGE RUSSELL

Ариана Пейдж Расселл
阿丽亚娜页罗素
ראסל עמוד אריאנה
アリアナページラッセル
아리아나 페이지 러셀
skin

SOPHIE DELAPORTE

ソフィードラポルト
Софи Делапорт
סופי דלאפורט היא צלמת צרפתייה שעבודתה כוללת תמונות של מותגים מפורסמים כמו דיור, ג’ון גליאנו, ז’אן פול גוטייה ואחרים, וכן מאמרים למגזינים כמו ווג איטליה, ווג סין ו-ווג יפן. אופנה מסורתית עם כשרון אמנותי משלה. , סופי דלאפורט מטביעה את המותג שלה בצילומים מותאמים אישית בפנים ובחוץ.
בסדרת Nudes שלה האמנית מצליחה לשלב היטב את הווריד האמנותי שלה עם טכניקת הצילום של עולם האופנה. באמצעות דוגמנית יפה וצנומה עם עור לבן כשלג, סופי מעמתת את לובן עורה עם צבעים חזקים של בדים בהירים וזורמים, כמעט תמיד שקופים, במשחק של התלבשות והתפשטות, עם תוצאה רגישה, יפה וחושנית.

ANGELO MUSCO

安杰洛玛斯柯
アンジェロムスコ
tehom
אנג’לו מוסקו, 1973, איטליה, מצלם תצלומים גדולים מהחיים המורכבים ממספר אינספור של גופות. מכיוון שהתצלומים מורכבים מתמונות רבות, הם חדים מאוד ומזמינים את הצופה לצאת למסע גילוי. בסדרה שלו טהום, שפירושה בעברית; העמוק, וביוונית פירושו תהום, הוא יצר עולם תת-ימי בלתי נראה ומסתורי בו הוא משחק עם המציאות. אחד התצלומים נקרא הדל על שם האזור ההדופלגי כלומר התעלות העמוקות ביותר של האוקיינוס. במציאות אזור זה נמצא בעומק של 6000 מטר, אך יש עדיין חיים באזורים הקשים הללו. בתור האנשים בדמותו, החיים בעומק זה חסרים כל פיגמנטציה שכן צבע הוא חסר תועלת בסביבה ללא אור.