פינג פונג סולארי
File Festival
Solar Pink Pong” הוא הכלאה של משחקי רחוב ווידאו. שחקני המשחק הזה יכולים לקיים אינטראקציה עם השתקפות אור שמש ורודה מונפשת ברחוב באמצעות גופם והצללים שלהם. המכשיר שמאפשר את המשחק הזה יכול להיות מותקן על עמודי שירות או דפנות בניין.

כסא קשת
Bow היא התוצאה האחרונה של המחקר הנרחב והמתמשך ש-ZHA מבצעת בתחומי הדפסת תלת-ממד וניסויים בחומרים. הכיסא משלב עיצוב וטהור המבוסס על תהליכי אופטימיזציה מבניים המצויים בדרך כלל בטבע, עם חומרים חדשניים ושיטות ייצור מתקדמות ביותר. הדפוס והשיפוע הצבעוני מתאחדים בהגדרה מחדש של היחס המרחבי המסורתי בין הרהיטים לתפאורה שלו.

Silence Dogood, הידוע גם בשם מזרקות חורף

הכותרת של יצירת האמנות הזו מגיעה משם העט הראשון של בנג’מין פרנקלין, שבו השתמש כשהעמיד פנים שהוא אישה שכותבת לעורך, שהיה אחיו המוציא לאור של העיתון. יצירת האמנות עצמה נוצרה בהשראת תורת החשמל של פרנקלין, שבה הוא אפיין את החשמל כנוזל יחיד הזורם בין מטענים חיוביים לשליליים. פרנקלין גם גילה שברק בעננים זהה לחשמל הסטטי. התגליות החשובות הללו יצרו שינוי פרדיגמה עצום עבור המדע והתרבות. האנימציה מפרשת בצורה פנטסטית את היווצרות החשמל בענן. בתוך ענן רעמים יש אינספור כתמי אבק קרח צפים ומתנגשים זה בזה. ההתנגשויות שלהם בונות מטען חשמלי שזמן נוסף ממלא את כל הענן. החלקיקים המפוסלים והמצוירים ביד דומים לציורי מערות שלפני התרבות, מה שמרמז על תיאוריית בריאה קדמונית מסוימת. הברק גם משורטט ביד באותה רמת עדינות. הקרח המימי של החלקיקים מזכיר את הרעיון של מזרקה קפואה.

תצוגה חד-פעמית
עבודתו החדשה והמבריקה של קרסטן ניקולאי בוחנת את הרעיון של שפה אוניברסלית והיא מוצגת כעת במוזיאון ד’ארט עכשווי של מונטריאול עד ה-17 ביוני. הנה הצצה לאחד מ-24 המודולים המרכיבים את המכלול. יצירה אודיו-ויזואלית זו היא ארכיטיפית לפרקטיקה האמנותית של ניקולאי המשלבת מחקרים בקוגניציה, מערכות ארגון עצמי, צליל כתופעה פיזיקלית ומבני לולאות המבוססים לרוב על מודלים מתמטיים וקיברנטיים.

קארמה
באפריל 2017, המעצב התעשייתי האמריקאי קארים ראשיד הציג עיצוב של ריהוט למטבח בחלל Trekhgornaya Manufaktura. המטבח הופק עבור החברה הרוסית “מריה”. ביצירתו קארים ראשיד מחבר בין עולמות דיגיטליים ופיזיים. הסטודיו Radugadesign יצר הופעה אורקולית בשיתוף הפסנתרן והמלחין ניקולה מלניקוב. ביטוי בצומת של עיצוב ואדריכלות, תוך שימת דגש על חיבור שתי מקבילות. במהלך יצירת הפרויקט הזה, קיבלנו השראה משלושת הדגמים העתידניים של מטבחים שפותחו על ידי קארים. כל אחד מהם קיבל חלק מיוחד במופע. כך ראינו ו”שמענו” את מטבחי וולנה, קארמה וקלאץ’.

הַחלָקָה
דמיאן ג’לט יצר את “Skid” (2017) עבור להקת המחול של גטבורג, תוך שהוא דחף את חקר הקשר האינטנסיבי והאינטימי יותר של הגוף לכוח הכבידה. הרקדנים הופיעו במשך 40 דקות על במה משופעת ב-34 מעלות של 40 מ”ר. יחד עם הרקדן איימיליוס ארפוגלו וחברים נוספים בלהקה, הם פיתחו אלפבית של אפשרויות פיזיות חדשות, שליטה והתמסרות מתחלפות, של האצות והילוך איטי, לביצוע לבד או עם בני זוג.

מפגש ערפל
Mist Encounter הוא ביתן קיץ שניצב ברחבה החיצונית הגדולה מול מוזיאון טאיפיי לאמנות. השמש והבריזה הקיצית ייסחפו פנימה ויחיו את מבנה הפיגום והרשת. ערפל לא ברור יעלה מהכיכר החיצונית וימשוך את המבקרים להתקרב. כשהמבקרים הולכים מהכיכר החיצונית אל הפנימית, הם יעטפו בהדרגה בערפל, ודברים יופיעו ויעלמו כשהערפל לסירוגין נעשה כבד וקל יותר. האפקט יהיה דומה לחוויה של מעבר בערפל כבד ביער קסום.

אמפיביו
AMPHIBIO עשוי מחומר הידרופובי נקבובי מיוחד התומך בנשימה מתחת למים על ידי מילוי חמצן מהמים שמסביב ופיזור פחמן דו חמצני המצטבר במערכת, בהשראת הזימים של חרקים צוללים במים. ניתן לעצב את החומר בצורה מורכבת באמצעות הדפסת תלת מימד. פטנט ממתין לאישור.

ב- WeltenLinie, 2020 מאת Alicja Kwade, שום דבר אינו מה שהוא נראה. עבודה זו מתפתחת כחוויה ולא כמיצב סטטי ומתעוררת לחיים דרך תנועת הצופה. על ידי שימוש במראות דו-צדדיות וחפצים מזווגים ממוקמים בקפידה, המיצב של קוואד יוצר אשליה של טרנספורמציות חומריות פתאומיות ומפתיעות. ככל שמבקרים נעים בתוך מבנה הפלדה, הדרך שבה אובייקטים מובנים בחלל משתנה באופן דרסטי בהתאם לפרספקטיבה. עבודתו של קוואד חוקרת מושגים של מרחב, זמן, מדע ופילוסופיה. בתרגול שלה המשתרע על מגוון רחב של מדיה, היא מטיל ספק במבני המציאות ומשקפת הרגלים תפיסתיים בחיי היומיום.

קלילות רחצה
רחצה בקלילות הוא מיצב אור וקול אינטראקטיבי שנראה כאילו הוא מונפש על ידי ישות נחיל המנסה לחקור את עולמה הפנימי ולתקשר עם החוץ. הוא מורכב מ-52 נורות חוט נימה, הוא מדמיין את תנועתו של נחיל חלקיקים המונע על ידי נוכחותו של הצופה ומקנאה פנימית שלו. המבקרים יכולים לקיים אינטראקציה עם המיצב על ידי תנועה מולו כאשר תנועתם מלווה את הנחיל ובכך מתורגמת לאור וקול – גלויים בתוך מקבץ הנורות ונשמעים דרך רמקולים או אוזניות בקרבת מקום.

على فوجيموتو
후지모토에
על פוג’ימוטו
НА ФУДЗИМОТО
Forest of Light
“In this installation for COS, I envisage to make a forest of light,” said Fujimoto. “A forest which consists of countless light cones made from spotlights above. These lights pulsate and constantly undergo transience of state and flow. People meander through this forest, as if lured by the charm of the light. Light and people interact with one another, its existence defining the transition of the other.”

على فوجيموتو
후지모토에
על פוג’ימוטו
НА ФУДЗИМОТО
infinity ring pavilion
An investigation into the ergonomics of seating in both private and public environments, the Infinity Ring takes the preconception of predefined spaces and their rituals and wraps it around a ring, creating a continuous strip of inhabitable spaces. The entire ring is then rotated, thereby generating infinite configurations of space-between-space, creating endless ways to sit, climb, lie down, crawl on…resulting in spatial configurations that are much richer than the sum of its parts.

على فوجيموتو
후지모토에
על פוג’ימוטו
НА ФУДЗИМОТО
Albero Bianco
è stato annunciato che sou fujimoto è stato scelto per costruire la seconda follia architettonica del 21 ° secolo a montpellier, in francia. il team multidisciplinare vincitore comprende anche gli studi francesi nicolas laisné associés (NL * A) e manal rachdi oxo architects. la torre a uso misto di 17 piani ospiterà unità residenziali, uffici, una galleria d’arte, un ristorante e un bar panoramico. uno sforzo interculturale, lo schema incarna la montpellier di oggi, con un’integrazione degli stili giapponese e mediterraneo. la struttura è strategicamente posizionata tra il centro cittadino ed i quartieri di recente sviluppo di port marianne e odysseum, a metà strada tra il vecchio e il nuovo quartiere della città. chiamata “albero bianco”, o “arbre blanc”, la struttura di 10.000 metri quadrati cresce organicamente dal terreno, con una forma naturale che sembra essere stata scolpita nel tempo. i vari rami dello schema forniscono anche aree d’ombra selezionate per le proprietà adiacenti. ciascuno dei residenti del grattacielo selezionerà una planimetria preferita da un elenco di possibili layout, incoraggiando l ‘”architettura a libera scelta” con una serie di spazi modulari. a dominare lo skyline, l’edificio presenta periferie dense ma permeabili dove le divisioni tra spazio interno ed esterno sono sfumate. influenzati dalla passione della città per la vita all’aria aperta, i balconi gravitano verso l’esterno, come foglie che si aprono a ventaglio per assorbire la luce solare. una generosa dotazione di vegetazione vede giardini pensili, piante e alberi posizionati in tutte le unità residenziali, immaginati come un giardino verticale. la torre elabora strategie passive in tutto il suo design di garantire un ambiente confortevole e vivibile che si nutre delle risorse disponibili a livello locale.

ללא כותרת

דן פלבין היה אמן אמריקאי וחלוץ המינימליזם, שנודע בעיקר בזכות התקנותיו הראשונות של גופי תאורה. הפסלים המוארים שלו מציעים חקירה צורנית וקונספטואלית קפדנית של חלל ואור, ובו האמן סידר נורות פלורסנט מסחריות לקומפוזיציות גיאומטריות שונות. “אני אוהב אמנות כמו מחשבה טוב יותר מאשר אמנות כמו עבודה”, אמר פעם. “תמיד שמרתי על זה. חשוב לי שלא אלכלך את הידיים שלי. זה לא בגלל שאני עצלן אינסטינקטיבית. זו הצהרה: אמנות היא מחשבה. “

劳丽西蒙斯
ローリー·シモンズ
로리 시몬스
ЛОРИ СИММОНС
How We See/Sisi (Gold)
Laurie Simmons הינה אמנית\צלמת אמריקאית בת 62 שבמשך הקריירה שלה הפגינה התעניינות רבה באנטומיית הגוף של בובות. סימונס התפרסמה בשנת 1976 בזכות עבודתה הראשונה שהייתה מורכבת מתמונות בשחור לבן שצולמו בבית בובות. בעבודה זו ובעבודות רבות אחרות שלה, סימונס מצלמת ומתעדת בובות בחדרים שונים ובסביבות אנושיות ובכך הופכת את הבובה לאנושית. היא צילמה את אותה דמות שוב ושוב בתפקידים שונים, באזורים שונים- על יד השולחן, בפינה ובמטבח.

على فوجيموتو
후지모토에
על פוג’ימוטו
НА ФУДЗИМОТО
Souk Mirage
The Souk Mirage, or “Particles of Light”, master plan is composed of modular structural system of arches that range in size according to program. Originally “inspired by the harmonious silhouette of traditional Bedouin tents,” the arches’ purpose is to provide a simple system of organization whose “unique and timeless architectural expression” provides the framework for an intricate retail, office and cultural center shaped around public plazas and atriums.

على فوجيموتو
후지모토에
על פוג’ימוטו
НА ФУДЗИМОТО
Taiwan Tower
Sou fujimoto is a japanese architect who established his own practice, sou fujimoto architects, in 2000. with offices in tokyo and paris, fujimoto is known for his design of the 2013 serpentine gallery pavilion as well as a host of innovative projects in his home country.

على فوجيموتو
후지모토에
על פוג’ימוטו
НА ФУДЗИМОТО
Budapest’s House of Hungarian Music
Sou Fujimoto（藤本壮介）成为了三个入围匈牙利综合博物馆项目的设计团队，项目位于匈牙利首都布达佩斯城市公园（Budapest’s City Park），Sou Fujimoto（藤本壮介）负责五个场馆中的匈牙利音乐厅的设计（House of Hungarian Music）。
藤本的这次创作试图以纯净的玻璃幕墙作为四面的围护结构，屋顶是一个白色的充满孔洞的大天棚，让人联想到一朵巨大的蘑菇。孔洞会继续想内部的地面下方延伸，为地下的功能房间提供采光的功能。

Дэвид Blazquez
Human Forniture
הצלם דיוויד בלסקז, בן 32, חוקר את הגוף האנושי בדרך חדשה. הוא מעלה את הרעיון של “ריהוט אנושי” שהוא מאוד מקורי, מערבב אותו עם הרעיון של דיוקנאות עצמיים (כי דיוויד בלסקז עצמו מופיע בתמונות), עירום וטכניקת השחור-לבן. כתוצאה מכך אנו יכולים לראות רהיטים רגילים רבים מהבית שלנו (קרש גיהוץ, שולחן ארוחת ערב) המוצגים בצורה “אנושית” יוצאת דופן. אוסף זה של תמונות “רהיטים אנושיים” היו תערוכת היחיד הראשונה של דיוויד בלסקז בסביליה בגלריה אל פורמטה. כדאי לצפות בתפיסת הצילום שלו גם בעתיד הקרוב, מי יודע עם איזה סוג של רעיונות הוא יכול להגיע.

على فوجيموتو
후지모토에
על פוג’ימוטו
НА ФУДЗИМОТО
Final Wooden House

سيباستياو سالغادو
塞巴斯蒂昂萨尔加多
סבסטיאו סלגאדו
セバスチャン·サルガド
세바스티앙 살가도
Себастьяно Сальгадо
genesis
זה סוג של פסיכולוגיה הפוכה. במקום להציג קרחונים נמסים, תחנות כוח המשחררות עשן ובעלי חיים שטופים בנפט, סבסטיאו סלגאדו מתעורר מהפוגה של יותר מעשר שנים ללא תערוכות גרנדיוזיות כדי להתריע על הבעיות הסביבתיות החמורות ביותר, תוך התמקדות בדיוק במה שעדיין יפה ולא נגוע. מטרתו של צלם העיתונות היא לעורר את התפיסה שעדיין יש הרבה מה להציל על כוכב הלכת שמתעקש לשמור על נופים שופעים וחיים למרות כל ההידרדרות שמביאה הפעולה האנושית.

ニックナイト
НИК НАЙТ
ניק נייט
닉 나이트

ניק נייט הוא אמן אנגלי נהדר, כמעט הגורו של תקשורת עכשווית. לא הכרתי אותו לפני שראיתי את התוכנית האחרונה של אלכסנדר מקווין שכותרתה האטלס של אפלטון. אחרי שחקרתי קצת, גיליתי שאני היוצר של מספר עצום של תמונות, שאני מכיר ונראה כמעט על ידי כולנו.

popular unrest
תסיסה פופולרית, היא דרמה מרובת פרקים המתרחשת בעתיד בדומה להווה. אולם כאן, כל עסקאות החליפין והאינטראקציות החברתיות מפוקחות על ידי מערכת הנקראת ‘הרוח’. פריחה של רציחות בלתי מוסברות פרצה ברחבי העולם. לעתים קרובות הם מתרחשים בפומבי, אך עדים לעולם אינם רואים תוקף. באופן מסתורי באותה מידה, קבוצות של אנשים לא קשורים מתקבצים לפתע בכל מקום, צוברים חברים חדשים במהירות. ללא הסבר, הם מרגישים תחושה עמוקה ומתמשכת של חיבור זה לזה.

הסרט חוקר עולם שבו העצמי מצטמצם לביולוגיה פיזיקלית, כפוף ישירות לצרכי ההון. בתי מלון מציעים משרתים מחממים מיטה בכל חדר, אנשים נקנסים על כך שלא מונעים מחלה צפויה, שמירה על משקל מזון אוכלים את המעכל מבפנים ומובטלים מחזירים את חובם לחברה באנרגיה פיזית. אם מצד אחד זה מרמז על שליטה מוחלטת של החיים על ידי ערך חליפין, האם הקבוצות מציעות מוצא?

צולם בלונדון עם צוות של שנים עשר שחקנים ראשיים, צורת הסרט שואבת בחלקה השראה מ”אימת הגוף” של דיוויד קרוננברג ומדרמות הטלוויזיה האמריקאיות CSI, Dexter and Bones, שבהן המציאות נתפסת דרך פורנזיה פורנוגרפית של תופעות אמפיריות וקרביות. כמו בעבודות הווידיאו האחרונות של גיליגן, המבנה האפיזודי של הסרט מקבל את הראייה שלו מהטלוויזיה ומהיכולת של המדיום להפיץ את קו העלילה שלו בשלבים.

бен Сэндлер
بن ساندلر
벤 샌들러
Analogic
מדברים על מעורר השראה, שיתוף פעולה בין בן סנדלר (צילום) ובונסואר פריז (התקנה ואמנות) בשם “אנלוגי”, נוצר תחת הנושא “אפקט נטו” עבור מגזין השעשועים.
לדבריהם, “פרויקט זה מתייחס למושג הזהות הדיגיטלית, כדיאלוג פילוסופי בין הצורה האנושית לייצוג הבלתי-חומרי של האני הדיגיטלי שלנו. מיצבים מתכתיים משמשים כמטאפורות של ייצוגים בתחום הדיגיטלי: עוטפים ומשנים את זהותנו, הנובעת כהילה חומרית”.

على فوجيموتو
후지모토에
על פוג’ימוטו
НА ФУДЗИМОТО
Inside/Outside Tree

على فوجيموتو
후지모토에
על פוג’ימוטו
НА ФУДЗИМОТО
serpentine gallery pavilion

He described his Serpentine project as “…an architectural landscape: a transparent terrain that encourages people to interact with and explore the site in diverse ways. Within the pastoral context of Kensington Gardens, I envisage the vivid greenery of the surrounding plant life woven together with a constructed geometry. A new form of environment will be created, where the natural and the man-made merge; not solely architectural nor solely natural, but a unique meeting of the two.”

Charon
אנחנו בפתחה של מהפכת רובוטיקה, שכבר החלה לשנות את נוף הייצור, הסיור, הניתוחים והלוחמה המודרנית. אבל מה עם נפש האדם?
כארון הוא התגלמות פיזית של המתח בין בני אדם, סוכנים אוטונומיים רובוטיים, והמודלים הווירטואליים שעליהם מסתמכים הסוכנים הללו כדי להבין את העולם. אובייקט נוצר ממסלול הטיסה של quadcopter אוטונומי בזמן שהוא יצר איתי אינטראקציה במעבדת מעקב תנועה. כוחות פיזיים וירטואליים כאחד הפעילו את השפעתם על המל”ט, ויצרו חציית גבול דו-כיוונית בין מודל העולם הפנימי של המל”ט, לבין הסביבה הפיזית החיצונית שלו. צורה זו יכולה להיחשב כצל של חציית גבול זו, הניזונה מהחילופין המורכב בין אדם בעל חושים לצורת פרוטו-חיים רובוטית.
כארון הוא איש המעבורת על גדת הנהר, המתווך בין העולם הפיזי לעולם התחתון. במיתולוגיה היוונית כרון נולד מארבוס (חושך) וניקס (לילה) שהיו שניים מחמשת היצורים הקדמוניים הראשונים שנוצרו על ידי מקור כל הקיום, כאוס. שמו של כרון בא מהמילה היוונית צ’רופוס, “מבט חד”. המל”ט מקבל באופן אלחוטי את הראייה והמחשבות שלו ממערך של מצלמות ומחשבים הפועלים כהרחבה של הווייתו. המעבדה, כאשר היא נחשבת כמערכת שלמה, דומה לפונקציות הביולוגיות של יצור חי. מערכת זו היא הדגל של אורגניזם גלובלי שרק מתחיל להתעורר.

على فوجيموتو
후지모토에
על פוג’ימוטו
на Фудзимото
inside outside tree

安杰洛玛斯柯
アンジェロムスコ
tehom
אנג’לו מוסקו, 1973, איטליה, מצלם תצלומים גדולים מהחיים המורכבים ממספר אינספור של גופות. מכיוון שהתצלומים מורכבים מתמונות רבות, הם חדים מאוד ומזמינים את הצופה לצאת למסע גילוי. בסדרה שלו טהום, שפירושה בעברית; העמוק, וביוונית פירושו תהום, הוא יצר עולם תת-ימי בלתי נראה ומסתורי בו הוא משחק עם המציאות. אחד התצלומים נקרא הדל על שם האזור ההדופלגי כלומר התעלות העמוקות ביותר של האוקיינוס. במציאות אזור זה נמצא בעומק של 6000 מטר, אך יש עדיין חיים באזורים הקשים הללו. בתור האנשים בדמותו, החיים בעומק זה חסרים כל פיגמנטציה שכן צבע הוא חסר תועלת בסביבה ללא אור.