OSKAR SCHLEMMER
أوسكار شليمر
奥斯卡·施莱默
אוסקר שלמר
オスカー·シュレンマー
오스카 슐 렘머
Оскар Шлеммер
Triadic Ballet
1-Margarete Hastings, Franz Schömbs, Georg Verden
1970
2-Super 16mm colour film, directed by Helmut Ammann.
Oskar Schlemmer saw the human body as a new artistic medium. He saw ballet and pantomimes as being free from the historical baggage of theater and opera and, therefore, capable of presenting his ideas of choreographed geometry, the man as a dancer, transformed by his costumes, moving in space. He saw the puppet and puppet movement as superior to that of the human, as this emphasized that the average of all art is artificial. This device could be expressed through stylized movements and the abstraction of the human body. Schlemmer saw the modern world being guided by two main currents, the mechanized (man as a machine and body as a mechanism) and the primordial impulse (the depths of creative urgency). He claimed that choreographed geometry offered a synthesis; the Dionysian and emotional origins of dance become rigid and Apollonian in its final form.
3-Bayerisches Junior Ballet München
ZAHA HADID ARCHITECTS
כסא קשת
Bow היא התוצאה האחרונה של המחקר הנרחב והמתמשך ש-ZHA מבצעת בתחומי הדפסת תלת-ממד וניסויים בחומרים. הכיסא משלב עיצוב וטהור המבוסס על תהליכי אופטימיזציה מבניים המצויים בדרך כלל בטבע, עם חומרים חדשניים ושיטות ייצור מתקדמות ביותר. הדפוס והשיפוע הצבעוני מתאחדים בהגדרה מחדש של היחס המרחבי המסורתי בין הרהיטים לתפאורה שלו.
JENNIFER STEINKAMP
Silence Dogood, הידוע גם בשם מזרקות חורף
הכותרת של יצירת האמנות הזו מגיעה משם העט הראשון של בנג’מין פרנקלין, שבו השתמש כשהעמיד פנים שהוא אישה שכותבת לעורך, שהיה אחיו המוציא לאור של העיתון. יצירת האמנות עצמה נוצרה בהשראת תורת החשמל של פרנקלין, שבה הוא אפיין את החשמל כנוזל יחיד הזורם בין מטענים חיוביים לשליליים. פרנקלין גם גילה שברק בעננים זהה לחשמל הסטטי. התגליות החשובות הללו יצרו שינוי פרדיגמה עצום עבור המדע והתרבות. האנימציה מפרשת בצורה פנטסטית את היווצרות החשמל בענן. בתוך ענן רעמים יש אינספור כתמי אבק קרח צפים ומתנגשים זה בזה. ההתנגשויות שלהם בונות מטען חשמלי שזמן נוסף ממלא את כל הענן. החלקיקים המפוסלים והמצוירים ביד דומים לציורי מערות שלפני התרבות, מה שמרמז על תיאוריית בריאה קדמונית מסוימת. הברק גם משורטט ביד באותה רמת עדינות. הקרח המימי של החלקיקים מזכיר את הרעיון של מזרקה קפואה.
CARSTEN NICOLAI
תצוגה חד-פעמית
עבודתו החדשה והמבריקה של קרסטן ניקולאי בוחנת את הרעיון של שפה אוניברסלית והיא מוצגת כעת במוזיאון ד’ארט עכשווי של מונטריאול עד ה-17 ביוני. הנה הצצה לאחד מ-24 המודולים המרכיבים את המכלול. יצירה אודיו-ויזואלית זו היא ארכיטיפית לפרקטיקה האמנותית של ניקולאי המשלבת מחקרים בקוגניציה, מערכות ארגון עצמי, צליל כתופעה פיזיקלית ומבני לולאות המבוססים לרוב על מודלים מתמטיים וקיברנטיים.
KARIM RASHID
קארמה
באפריל 2017, המעצב התעשייתי האמריקאי קארים ראשיד הציג עיצוב של ריהוט למטבח בחלל Trekhgornaya Manufaktura. המטבח הופק עבור החברה הרוסית “מריה”. ביצירתו קארים ראשיד מחבר בין עולמות דיגיטליים ופיזיים. הסטודיו Radugadesign יצר הופעה אורקולית בשיתוף הפסנתרן והמלחין ניקולה מלניקוב. ביטוי בצומת של עיצוב ואדריכלות, תוך שימת דגש על חיבור שתי מקבילות. במהלך יצירת הפרויקט הזה, קיבלנו השראה משלושת הדגמים העתידניים של מטבחים שפותחו על ידי קארים. כל אחד מהם קיבל חלק מיוחד במופע. כך ראינו ו”שמענו” את מטבחי וולנה, קארמה וקלאץ’.
DAMIEN JALET
הַחלָקָה
דמיאן ג’לט יצר את “Skid” (2017) עבור להקת המחול של גטבורג, תוך שהוא דחף את חקר הקשר האינטנסיבי והאינטימי יותר של הגוף לכוח הכבידה. הרקדנים הופיעו במשך 40 דקות על במה משופעת ב-34 מעלות של 40 מ”ר. יחד עם הרקדן איימיליוס ארפוגלו וחברים נוספים בלהקה, הם פיתחו אלפבית של אפשרויות פיזיות חדשות, שליטה והתמסרות מתחלפות, של האצות והילוך איטי, לביצוע לבד או עם בני זוג.
TOMÁS SARACENO
אַריָה
התערוכה “אריה” של תומאס סרסינו נפרשת דרך חללי התצוגה של Fondazione Palazzo Strozzi, בתגובה להקשר ההיסטורי, מהחצר ועד לאולמות התצוגה של הבניין. היצירות המוצגות יוצרות דיאלוג מקורי בין עכשווי לרנסנס, ועם ההיסטוריה התרבותית והמדעית של פירנצה. סרסינו יוצר מיצבים סוחפים וחוויות השתתפותיות כדי לחקור דרכים חדשות להתחבר עם תופעות לא אנושיות, כגון עכבישים, חלקיקי אבק וצמחים. העיסוק הרב-תחומי והחזון שלו חובק אמנות, חיי חברה ומדעים.
LING LI TSENG
מפגש ערפל
Mist Encounter הוא ביתן קיץ שניצב ברחבה החיצונית הגדולה מול מוזיאון טאיפיי לאמנות. השמש והבריזה הקיצית ייסחפו פנימה ויחיו את מבנה הפיגום והרשת. ערפל לא ברור יעלה מהכיכר החיצונית וימשוך את המבקרים להתקרב. כשהמבקרים הולכים מהכיכר החיצונית אל הפנימית, הם יעטפו בהדרגה בערפל, ודברים יופיעו ויעלמו כשהערפל לסירוגין נעשה כבד וקל יותר. האפקט יהיה דומה לחוויה של מעבר בערפל כבד ביער קסום.
Alicja Kwade
ב- WeltenLinie, 2020 מאת Alicja Kwade, שום דבר אינו מה שהוא נראה. עבודה זו מתפתחת כחוויה ולא כמיצב סטטי ומתעוררת לחיים דרך תנועת הצופה. על ידי שימוש במראות דו-צדדיות וחפצים מזווגים ממוקמים בקפידה, המיצב של קוואד יוצר אשליה של טרנספורמציות חומריות פתאומיות ומפתיעות. ככל שמבקרים נעים בתוך מבנה הפלדה, הדרך שבה אובייקטים מובנים בחלל משתנה באופן דרסטי בהתאם לפרספקטיבה. עבודתו של קוואד חוקרת מושגים של מרחב, זמן, מדע ופילוסופיה. בתרגול שלה המשתרע על מגוון רחב של מדיה, היא מטיל ספק במבני המציאות ומשקפת הרגלים תפיסתיים בחיי היומיום.
Simon Stimberg
קלילות רחצה
רחצה בקלילות הוא מיצב אור וקול אינטראקטיבי שנראה כאילו הוא מונפש על ידי ישות נחיל המנסה לחקור את עולמה הפנימי ולתקשר עם החוץ. הוא מורכב מ-52 נורות חוט נימה, הוא מדמיין את תנועתו של נחיל חלקיקים המונע על ידי נוכחותו של הצופה ומקנאה פנימית שלו. המבקרים יכולים לקיים אינטראקציה עם המיצב על ידי תנועה מולו כאשר תנועתם מלווה את הנחיל ובכך מתורגמת לאור וקול – גלויים בתוך מקבץ הנורות ונשמעים דרך רמקולים או אוזניות בקרבת מקום.
LUCYANDBART
露西·麦克雷和巴特·赫斯
Люси Мак Рае и Барт Хесс
לוסי ובארט (LucyAndBart), משתפים פעולה החל מ-2007. היא, Lucy McRae, רקדנית בלט אוסטרלית במקור, והוא, Bart Hess, מעצב הולנדי. יחד הם יוצרים פיסול / ביגוד אנתרופומורפי. הם מצלמים את עצמם עטופים בחומרים יומיומיים – קרטון, קצף, נייר, בלונים – כמעיין פסלים חיים או דוגמנים של אופנה אוונגרדית במיוחד. משהו בין אמנות גוף לעיצוב אופנה, בין גידולים ופציעות ללוק אופנתי, סטרילי ואלגנטי. והרי אלגנטיות אנחנו אוהבים…
TARA KEENS DOUGLAS
האופנאית הנודעת קו קו שאנל אמרה פעם, שההבדל בין אופנה לארכיטקטורה, הוא בפרופורציות.
Tara Keens-Douglas סיימה עתה את לימודי הארכיטקטורה באוניברסיטה של אונטריו קנדה ובעבודת הגמר שלה Ecstatic Spaces, היא חוקרת את הקשר בין תלבושות הקרנבל בארץ מולדתה טרינידד, לארכיטקטורה אישית. באמצעות מבני לבוש מנייר לבן העוטים נשים, היא ממחישה כי התלבושות הגרוטסקיות של הקרנבל יוצרות הגזמה וסובלימציה, הן מהוות כלי תקשורת בין הגוף לחלל, הן דרך לביטוי עצמי, הן רוויות הומור, לועגות לרצינות של העולם הפוליטי שמנהל את חיינו והן חוצות מעמדות. התלבושת היא אם כך הארכיטקטורה של הגוף, מעצימה את הגוף ונותנת לו פרופורציות שאין לו ועושה לו אידיאליזציה. התלבושות גם מעניקות זהות לקהילה, ומאפשרות לנו לצאת מתוך גופנו ולהתחבר למשהו רחב יותר, לאקסטזה של הפסטיבל שמסביב.
Dan Flavin
ללא כותרת
דן פלבין היה אמן אמריקאי וחלוץ המינימליזם, שנודע בעיקר בזכות התקנותיו הראשונות של גופי תאורה. הפסלים המוארים שלו מציעים חקירה צורנית וקונספטואלית קפדנית של חלל ואור, ובו האמן סידר נורות פלורסנט מסחריות לקומפוזיציות גיאומטריות שונות. “אני אוהב אמנות כמו מחשבה טוב יותר מאשר אמנות כמו עבודה”, אמר פעם. “תמיד שמרתי על זה. חשוב לי שלא אלכלך את הידיים שלי. זה לא בגלל שאני עצלן אינסטינקטיבית. זו הצהרה: אמנות היא מחשבה. “
Vanessa Colareta
Exodus
תוך שיטוט באינטרנט נתקלתי בעבודותיה של הצלמת ואנסה קולארטה Vanessa Colareta ושוב נדהמתי מאינספור האפשרויות לצלם דומם בהשראת ציורים של אמני מופת.
ואנסה קולארטה נולדה ב-לימה, פרו ב-1978 ולמדה תואר ראשון ושני בצילום באוניברסיטה בוולנסיה, ספרד (Polytechnic University of Valencia, Spain). בשנים האחרונות הקריירה שלה נסקה והיא זכתה בכמה פרסים.
בתצלומי הדומם שלה היא יוצרת תמהיל מעניין ומשעשע בין ציטוטים ברורים של אמני מופת, בעיקר מהמאה ה-17, לבין חפצים ומותגים בני תקופתנו.
LAURIE SIMMONS
劳丽西蒙斯
ローリー·シモンズ
로리 시몬스
ЛОРИ СИММОНС
How We See/Sisi (Gold)
Laurie Simmons הינה אמנית\צלמת אמריקאית בת 62 שבמשך הקריירה שלה הפגינה התעניינות רבה באנטומיית הגוף של בובות. סימונס התפרסמה בשנת 1976 בזכות עבודתה הראשונה שהייתה מורכבת מתמונות בשחור לבן שצולמו בבית בובות. בעבודה זו ובעבודות רבות אחרות שלה, סימונס מצלמת ומתעדת בובות בחדרים שונים ובסביבות אנושיות ובכך הופכת את הבובה לאנושית. היא צילמה את אותה דמות שוב ושוב בתפקידים שונים, באזורים שונים- על יד השולחן, בפינה ובמטבח.
KIRSTY MITCHELL
كيرستي ميتشل
柯丝蒂米切尔
קירסטי מיטשל
カースティ·ミッチェル
Кирсти Митчелл
The Coronation of Gammelyn
« Wonderland« , une série fascinante de la photographe anglaise Kirsty Mitchell qui nous entraine tel Alice au Pays des merveilles dans un univers coloré et onirique, à la fois poétique et surréaliste. Un monde fantastique magnifique qui rend hommage aux contes de son enfance, mêlant nature et mode dans des compositions imaginées avec finesse et délicatesse…
OSKAR SCHLEMMER
أوسكار شليمر
奥斯卡·施莱默
אוסקר שלמר
オスカー·シュレンマー
오스카 슐 렘머
Оскар Шлеммер
TRIADIC BALLET
Video of the reconstruction of Oskar Schlemmer’s Triadic Ballet by Margarete Hastings in 1970. This version was advised by Ludwig Grote and Xanthi Schawinsky (students of Schlemmer at the Bauhaus) and Tut Schlemmer, Oskar Schlemmer’s widow. The music is by Erich Ferstl. It is divided into three sections: yellow, pink and black. This version is a reconstruction based on the documentation on the Triadic Ballet.
DAVID BLAZQUEZ
Дэвид Blazquez
Human Forniture
הצלם דיוויד בלסקז, בן 32, חוקר את הגוף האנושי בדרך חדשה. הוא מעלה את הרעיון של “ריהוט אנושי” שהוא מאוד מקורי, מערבב אותו עם הרעיון של דיוקנאות עצמיים (כי דיוויד בלסקז עצמו מופיע בתמונות), עירום וטכניקת השחור-לבן. כתוצאה מכך אנו יכולים לראות רהיטים רגילים רבים מהבית שלנו (קרש גיהוץ, שולחן ארוחת ערב) המוצגים בצורה “אנושית” יוצאת דופן. אוסף זה של תמונות “רהיטים אנושיים” היו תערוכת היחיד הראשונה של דיוויד בלסקז בסביליה בגלריה אל פורמטה. כדאי לצפות בתפיסת הצילום שלו גם בעתיד הקרוב, מי יודע עם איזה סוג של רעיונות הוא יכול להגיע.
SEBASTIAO SALGADO
سيباستياو سالغادو
塞巴斯蒂昂萨尔加多
סבסטיאו סלגאדו
セバスチャン·サルガド
세바스티앙 살가도
Себастьяно Сальгадо
genesis
זה סוג של פסיכולוגיה הפוכה. במקום להציג קרחונים נמסים, תחנות כוח המשחררות עשן ובעלי חיים שטופים בנפט, סבסטיאו סלגאדו מתעורר מהפוגה של יותר מעשר שנים ללא תערוכות גרנדיוזיות כדי להתריע על הבעיות הסביבתיות החמורות ביותר, תוך התמקדות בדיוק במה שעדיין יפה ולא נגוע. מטרתו של צלם העיתונות היא לעורר את התפיסה שעדיין יש הרבה מה להציל על כוכב הלכת שמתעקש לשמור על נופים שופעים וחיים למרות כל ההידרדרות שמביאה הפעולה האנושית.
NICK KNIGHT
ニックナイト
НИК НАЙТ
ניק נייט
닉 나이트
ניק נייט הוא אמן אנגלי נהדר, כמעט הגורו של תקשורת עכשווית. לא הכרתי אותו לפני שראיתי את התוכנית האחרונה של אלכסנדר מקווין שכותרתה האטלס של אפלטון. אחרי שחקרתי קצת, גיליתי שאני היוצר של מספר עצום של תמונות, שאני מכיר ונראה כמעט על ידי כולנו.
melanie gilligan
popular unrest
תסיסה פופולרית, היא דרמה מרובת פרקים המתרחשת בעתיד בדומה להווה. אולם כאן, כל עסקאות החליפין והאינטראקציות החברתיות מפוקחות על ידי מערכת הנקראת ‘הרוח’. פריחה של רציחות בלתי מוסברות פרצה ברחבי העולם. לעתים קרובות הם מתרחשים בפומבי, אך עדים לעולם אינם רואים תוקף. באופן מסתורי באותה מידה, קבוצות של אנשים לא קשורים מתקבצים לפתע בכל מקום, צוברים חברים חדשים במהירות. ללא הסבר, הם מרגישים תחושה עמוקה ומתמשכת של חיבור זה לזה.
הסרט חוקר עולם שבו העצמי מצטמצם לביולוגיה פיזיקלית, כפוף ישירות לצרכי ההון. בתי מלון מציעים משרתים מחממים מיטה בכל חדר, אנשים נקנסים על כך שלא מונעים מחלה צפויה, שמירה על משקל מזון אוכלים את המעכל מבפנים ומובטלים מחזירים את חובם לחברה באנרגיה פיזית. אם מצד אחד זה מרמז על שליטה מוחלטת של החיים על ידי ערך חליפין, האם הקבוצות מציעות מוצא?
צולם בלונדון עם צוות של שנים עשר שחקנים ראשיים, צורת הסרט שואבת בחלקה השראה מ”אימת הגוף” של דיוויד קרוננברג ומדרמות הטלוויזיה האמריקאיות CSI, Dexter and Bones, שבהן המציאות נתפסת דרך פורנזיה פורנוגרפית של תופעות אמפיריות וקרביות. כמו בעבודות הווידיאו האחרונות של גיליגן, המבנה האפיזודי של הסרט מקבל את הראייה שלו מהטלוויזיה ומהיכולת של המדיום להפיץ את קו העלילה שלו בשלבים.
Ben Sandler
бен Сэндлер
بن ساندلر
벤 샌들러
Analogic
מדברים על מעורר השראה, שיתוף פעולה בין בן סנדלר (צילום) ובונסואר פריז (התקנה ואמנות) בשם “אנלוגי”, נוצר תחת הנושא “אפקט נטו” עבור מגזין השעשועים.
לדבריהם, “פרויקט זה מתייחס למושג הזהות הדיגיטלית, כדיאלוג פילוסופי בין הצורה האנושית לייצוג הבלתי-חומרי של האני הדיגיטלי שלנו. מיצבים מתכתיים משמשים כמטאפורות של ייצוגים בתחום הדיגיטלי: עוטפים ומשנים את זהותנו, הנובעת כהילה חומרית”.
STERLING CRISPIN
Charon
אנחנו בפתחה של מהפכת רובוטיקה, שכבר החלה לשנות את נוף הייצור, הסיור, הניתוחים והלוחמה המודרנית. אבל מה עם נפש האדם?
כארון הוא התגלמות פיזית של המתח בין בני אדם, סוכנים אוטונומיים רובוטיים, והמודלים הווירטואליים שעליהם מסתמכים הסוכנים הללו כדי להבין את העולם. אובייקט נוצר ממסלול הטיסה של quadcopter אוטונומי בזמן שהוא יצר איתי אינטראקציה במעבדת מעקב תנועה. כוחות פיזיים וירטואליים כאחד הפעילו את השפעתם על המל”ט, ויצרו חציית גבול דו-כיוונית בין מודל העולם הפנימי של המל”ט, לבין הסביבה הפיזית החיצונית שלו. צורה זו יכולה להיחשב כצל של חציית גבול זו, הניזונה מהחילופין המורכב בין אדם בעל חושים לצורת פרוטו-חיים רובוטית.
כארון הוא איש המעבורת על גדת הנהר, המתווך בין העולם הפיזי לעולם התחתון. במיתולוגיה היוונית כרון נולד מארבוס (חושך) וניקס (לילה) שהיו שניים מחמשת היצורים הקדמוניים הראשונים שנוצרו על ידי מקור כל הקיום, כאוס. שמו של כרון בא מהמילה היוונית צ’רופוס, “מבט חד”. המל”ט מקבל באופן אלחוטי את הראייה והמחשבות שלו ממערך של מצלמות ומחשבים הפועלים כהרחבה של הווייתו. המעבדה, כאשר היא נחשבת כמערכת שלמה, דומה לפונקציות הביולוגיות של יצור חי. מערכת זו היא הדגל של אורגניזם גלובלי שרק מתחיל להתעורר.
SOPHIE DELAPORTE
ソフィードラポルト
Софи Делапорт
סופי דלאפורט היא צלמת צרפתייה שעבודתה כוללת תמונות של מותגים מפורסמים כמו דיור, ג’ון גליאנו, ז’אן פול גוטייה ואחרים, וכן מאמרים למגזינים כמו ווג איטליה, ווג סין ו-ווג יפן. אופנה מסורתית עם כשרון אמנותי משלה. , סופי דלאפורט מטביעה את המותג שלה בצילומים מותאמים אישית בפנים ובחוץ.
בסדרת Nudes שלה האמנית מצליחה לשלב היטב את הווריד האמנותי שלה עם טכניקת הצילום של עולם האופנה. באמצעות דוגמנית יפה וצנומה עם עור לבן כשלג, סופי מעמתת את לובן עורה עם צבעים חזקים של בדים בהירים וזורמים, כמעט תמיד שקופים, במשחק של התלבשות והתפשטות, עם תוצאה רגישה, יפה וחושנית.
MAURIZIO CATTELAN
マウリツィオ·カテラン
Маурицио Каттелана
אומן איטלקי בן זמננו מלמד בעצמו, נולד בפדואה בשנת 1960 כיום גר בניו יורק. ההצעה האמנותית שלו ממוקמת בין פיסול לביצועים (פעולה אומנותית שבה אמן או קבוצת אמנים משתתפים בשימוש בגוף כאלמנט פיסולי “חי” מול הציבור), עובד בעיקר במשחק. תחושת ההומור והעברת הסימבוליות המוקמות מהוות את כלי הנשק העיקריים שלה.
OSKAR SCHLEMMER
أوسكار شليمر
奥斯卡·施莱默
אוסקר שלמר
オスカー·シュレンマー
오스카 슐 렘머
Оскар Шлеммер
ANGELO MUSCO
安杰洛玛斯柯
アンジェロムスコ
tehom
אנג’לו מוסקו, 1973, איטליה, מצלם תצלומים גדולים מהחיים המורכבים ממספר אינספור של גופות. מכיוון שהתצלומים מורכבים מתמונות רבות, הם חדים מאוד ומזמינים את הצופה לצאת למסע גילוי. בסדרה שלו טהום, שפירושה בעברית; העמוק, וביוונית פירושו תהום, הוא יצר עולם תת-ימי בלתי נראה ומסתורי בו הוא משחק עם המציאות. אחד התצלומים נקרא הדל על שם האזור ההדופלגי כלומר התעלות העמוקות ביותר של האוקיינוס. במציאות אזור זה נמצא בעומק של 6000 מטר, אך יש עדיין חיים באזורים הקשים הללו. בתור האנשים בדמותו, החיים בעומק זה חסרים כל פיגמנטציה שכן צבע הוא חסר תועלת בסביבה ללא אור.